מקור שמות ד׳:כ״ה
1 וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עׇרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃
פירוש רשב"ם על שמות ד׳:כ״ה
1 צֹר - כמו: חרבות צורים, תער מלוטש איזמל חריף. וכן: אף תשיב צור חרבו. נתעקם ונכפף חידוד חרבו. ולכך לא הקמתו במלחמה.
2 ותכרות וגו' - הועילה לו למשה המצוה להצילו כמו קרבן, כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך.
3 וַתַּגַּע - לשון מפעיל, אבל וַיִּגַּע בארבע פינות הבית לשון פועל. נגע, לרגליו - של משה התרצה המלאך בכך. כי לרגליו של מלאך אינו רוצה לפרש. כי מי יודע אם ראתה רגלי המלאך.
4 כי חתן דמים אתה לי - בדמים הללו ישאר לי חתני.
5 חתני - בעלי.